התנועה הגלובלית שהקימה האישה שהופצה פעם אחת יותר מדי
מה קורה לנו כשהרגע הכי חשוף שלנו כבר לא בידינו ומוצג לעיני כל? ומה אפשר לעשות כדי לוודא שזה יעצור? קייט אייסק בת ה-30 מלונדון חוותה את חוסר האונים והחדירה לפרטיות פעם אחת יותר מדי והלכה הכי רחוק כדי לוודא שזה לא יקרה שוב.
בשנת 2019 גילתה קייט אייסק בת ה-30 שתמונות אינטימיות שלה עלו לרשת ומופיעות באתר PornHub ללא ידיעתה או הסכמתה. התמונות מעולם לא נשלחו ונשמרו אך ורק על המחשב שלה, וכך הבינה אייסק שהמחשב נפרץ והתמונות נגנבו. במסגרת הניסיון להסיר את התמונות שלה, שהועלו לאתר ללא אישור מפורש ממנה, למדה אייסק על בשרה כי בכל הקשור להסרה של תמונות, סרטונים ותוכן שהועלה לרשת ללא הסכמה – אין רגולציה ואין מנגנונים יעילים לשמירה על פרטיות המצולמת.
לפני שממשיכים הלאה, חשוב לזכור שהיום כל פוסט ותמונה מעצבים את איך שאנו תופסים את המציאות, את עצמנו ואת הקשרים שלנו. התפוצה ברשת מרחיבה את הידע שלנו בו בזמן שהיא משפיעה באופן גלוי וסמוי על הדעות שלנו. כל זה מעמעם את הצורך שלנו בפרטיות, ואנחנו פחות חרדים לה מפעם. אבל בעידן בו לתמונה יש כוח כל כך גורלי (ולעיתים בלתי הפיך), הבחירה שלנו מה לפרסם ומה לא חשובה מתמיד.
רבים מאיתנו מפרסמים את התמונות מהטיול האחרון בחו"ל, או כותבים פוסט על משבר הפרידה מבת הזוג בלי להקדיש הרבה מחשבה לפרטיות ומה כדאי או לא לפרסם – אך מה קורה כשחשיפה כזו נכפית עלינו ולא נעשית מבחירה חופשית? במקרה כזה, אובדן השליטה על התמונות שלנו ועל הפרטיות שלנו הוא חוויה קשה ומטלטלת.
פורנו נקמה: איך זה קורה ומה המחיר?
המקרה של קייט אייסק חושף אותה לראשונה למושג "פורנו נקמה" ולנזק הבלתי הפיך שהוא גורם. פורנו נקמה מוגדר כהפצה והדלפה של תמונות וסרטונים ללא ידיעה והסכמה, פריצות למחשבים ומאגרי זיכרון, ושימוש ב-AI למטרות פגיעה דרך תוצרי דיפ פייק. המגמה של פורנו נקמה תופסת תאוצה ובשנים האחרונות קיבלה הכרה בחוק כעבירת מין ברשת. בארץ, תיקון לחוק שהגדיר הפצת תמונות ללא הסכמה כעבירה פלילית במדינת ישראל נכנס לספר החוקים בשנת 2014.
לעבירת מין ברשת יש אופי אחר וטיב הפגיעה הוא שונה ממה שהכרנו בעבר. מה שעולה לרשת לא באמת נמחק. עד שלא מורידים את התמונה או את הסרטון האינטימי מהרשת, הקובץ ימשיך להתפשט, לעיתים במעגלים הולכים וגדלים, והשלכותיו לאורך זמן יהיו ניכרות. גם אם הצלחנו להוריד אותו מהאתר שהפיץ אותו, הקובץ עדיין ברשות כל מי ששמר, הוריד, או שכפל אותו. מדובר בפגיעה מתמשכת המחריפה את תחושת אובדן השליטה ואת הבושה.
הבושה של הנפגעות והנפגעים היא אחת ממטרות עברייני המין ברשת, המנסים לייצר חוסר אונים ולעצור את הנפגעות והנפגעים מלרדוף אותם ולהביא למעצרם של הפוגעים והמפיצים. היות והפגיעה מתבצעת מרחוק וללא קשר או מגע פיזי עם הפוגע בזמן הפגיעה – אובדן השליטה וחוסר האונים הוא עצום. לא מעט נפגעות ונפגעים מתארים תסכול עמוק ותחושות קשות שעולות עם ההבנה, שלא משנה כמה נשמור על עצמנו, נהיה מודעות ומודעים לסכנות, לא נלך בסמטה החשוכה או ברחוב שיש בו שכן מטריד -זה לא בהכרח יעזור. עבירות מין ברשת יכולות לקרות לנו גם אם נישאר בבית וננעל את הדלת.
NotYourPorn#: חומת מגן דיגיטלית
נחזור חזרה לקייט, שהבינה שאין גורם מקצועי או משפטי לפנות אליו במקרים כאלו, והקימה תנועה שתילחם בתופעה ותפעל להקמת הרגולציה החסרה. אייסק הקימה את NotYourPorn# – תנועה שתגן על הנפגעות והנפגעים ותדרוש אחריות מצד אתרי הפורנו והפלטפורמות הדיגיטליות.
התנועה מייצרת רשת תמיכה ומקום מכיל המבין את הכאב והפגיעה, ומספקת ליווי, הכוונה ומסגרות מתאימות. אחת המטרות היא הכרה והעלאת המודעות לעבירות מין מבוססות תמונות המכונות באנגלית IBSA, ראשי תיבות של Image Based Sexual Abuse, באמצעות קמפיינים ציבוריים החושפים את היקף התופעה השלילית, ומעודדים את הנפגעות והנפגעים לדווח עליה. התנועה פועלת גם במישור המוסדי (שהיה הגורם העיקרי להקמתה) בעבודה רציפה מול המחוקק בכדי לקדם שינוי בחקיקה הקיימת, תוספת רגולציות והחמרת ענישה.
כינון הרגולציה נעשה גם מול הפלטפורמות ואתרי הפורנו עצמם. כשאייסק הקימה את NotYourPorn#, העלאת תוכן לאתרי פורנו הייתה דבר פרוץ לגמרי. כל משתמש, ללא אימות, יכול היה להעלות תוכן ללא חובת דיווח מי המצולמת או המצולם או אישור לשימוש בתוכן המצולם. התנועה יצרה לחץ מתמשך על אתרי פורנו, ודרשה להחמיר את נהלי בקרת התוכן שעולה ולחייב את המשתמשים להזדהות על מנת למנוע העלאת תוכן לא מאומת. אחת מנקודות הציון המשמעותיות ביותר הגיעה שנה לאחר הקמת התנועה: אתר הפורנו PornHub הסיר את כל הסרטונים שהועלו על ידי משתמשים לא מאומתים ובכך הביא למחיקה של כ-80% מהתוכן הלא חוקי באתר – הישג אדיר וחסר תקדים.
אך גם תוך כדי המאבק וההישגים, צוות NotYourPorn# נתקל באיומים ובהטרדות אונליין. אייסק עצמה הייתה קורבן גם ל- Doxing: איסוף ופרסום פרטים אישיים ללא רשות ובצמידות לסרטון מיני של הקורבן במטרה לבייש, לאיים או לנקום. מדובר בתופעה נפוצה שמטרתה לא רק לחשוף ולקחת את השליטה מהנפגעת, אלא גם לבייש, להשפיל אותה, ולגרום להטרדות חוזרות על ידי עוד ועוד אנשים. במסגרת הדוקסינג, פניה של אייסק הודבקו על סרטון מיני באמצעות טכנולוגיית דיפ-פייק, ולצדו פורסמו פרטיה האישיים בטוויטר. דווקא הפגיעה הנוספת לא עצרה את אייסק, אלא רק חידדה את מטרות התנועה כולה.
מחומת מגן דיגיטלית לתיקון החוק – שינוי התפיסה בבריטניה
במסגרת חוק המשפט הפלילי בבריטניה, ב-2015 נקבע כי הפצת תמונות או סרטונים אינטימיים ללא הסכמה במטרה לגרום למצוקה היא עבירה שעונשה עד שנתיים מאסר (כאשר בישראל העונש הוא עד חמש שנים). סעיף זה הקשה מאד בהגשת תלונה ופתיחת הליך משפטי, עקב הצורך להוכיח כוונת זדון במעשה. העובדה שלא ברור מאליו שמדובר בכוונת זדון גרמה לנפגעות להתייאש ולא לנסות לתבוע, כיוון שעורכי הדין של העבריינים טענו כי מדובר ב"שיתוף חסר חשיבה", "תמימות ובורות", או במעשה שנעשה כחלק מתופעה חברתית.
הודות להעלאת המודעות והשיח הציבורי שנוצר, ובזכות המאבק והביקורת הציבורית במקביל לדיונים הפרלמנטריים הרלוונטים, בשנת 2023 החוק הבריטי עודכן כך שנפגעות ונפגעים של הפצת תמונות אינטימיות לא יידרשו עוד להוכיח כוונת זדון מצד המפיץ, וכל הפצה של תמונות אינטימיות ללא הסכמה תהווה עבירה פלילית, ללא תלות בכוונה לגרום נזק. מאותו רגע, האחריות המשפטית עברה למפיץ, דבר שחיזק את עמדת הנפגעות והנפגעים ואיפשר להעמיד כעת לדין עברייני מין ברשת שהתחמקו מאחריות בעבר. במסגרת תיקון החוק, העונש המרבי על עבירה זו הוגדל משנתיים – לחמש שנות מאסר.
בשנה האחרונה הצטרפה למאבק הבריטי יוצאת תכנית הריאליטי ג’ורג’יה לואיס הריסון. סטפן בר, בן זוגה לשעבר של הריסון, הפיץ סרטון אינטימי שלהם שצולם ללא ידיעתה באתרי פורנו ורשתות חברתיות. המקרה הפך לנושא ציבורי חם לאחר שהריסון עצמה חשפה את סיפורה בפומבי. ההליך המשפטי שנפתח נגד בר הוביל להרשעתו בעבירה של "נקמה פורנוגרפית" ומאסר בפועל של 11 חודשים. הריסון הצטרפה לתנועה והשתמשה בתהודה שנוצרה סביב המקרה הפרטי שלה להעלאת המודעות לנושא.
בנוסף לתמיכה בנפגעים ובנפגעות ובעשייה למען הצדק, תנועת NotYourPorn# ממשיכה לשים דגש על חינוך והסברה ומעבירה סדנאות והרצאות. התנועה אחראית גם לקמפיינים להעלאת המודעות לכך ששיתוף תכנים אינטימיים ללא הסכמה הוא עבירה פלילית ומעשה שיש לו השלכות משפטיות חמורות עבור הפוגעים. בנוסף ממשיכה התנועה ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים במטרה לחלוק ידע וניסיון ולהוביל לשינויים חקיקתיים גלובליים. צוות התנועה מקפיד לנטר את יישום החוקים החדשים, ולהגיש תלונות במקרים של אי-אכיפה או התעלמות מצד הרשויות.
ומה בישראל? המאבק למיגור עבירות מין ברשת
גם לאחר התקדמות חקיקתית כמו תיקון חוק הסרטונים משנת 2014 (תיקון מספר 10 לחוק למניעת הטרדה מינית), הדרך לשינוי אמיתי ולמיגור התופעה בארץ עוד ארוכה. למרות ההכרה בחומרת הפגיעה, ועל אף עבודת הקודש שעושים ארגונים כמו מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואיגוד האינטרנט הישראלי – עדיין חסרים מנגנונים יעילים לאכיפה, סיוע ותמיכה בקורבנות.
מתוך הבנה עמוקה של המצוקה והכרה בצורך האמיתי שנוצר לליווי ומיצוי זכויות עבור נפגעות ונפגעי עבירות מין ברשת, הוקמה גם עמותת מא'את. העמותה מסייעת לנפגעות ולנפגעים בעבירות מין ברשת, חושפת פוגעים אנונימיים באמצעות חקירות סייבר ברשת, ומספקת ליווי עד מיצוי הדין: כתבי אישום, צוויים ותביעות אזרחיות.
גם מא'את, כמו #NotYourPorn הבריטית, פועלת בזירות חינוך והסברה, באמצעות סדנאות ומפגשים שמטרתם ללמד את כולנו מה הן הזכויות שלנו אם חלילה הפרטיות שלנו נפגעה ותוכן אינטימי שלנו הופץ ברשת. העמותה שמה לה למטרה להבטיח שגם בישראל, הפגיעה בפרטיות ברשת לא תעבור בשתיקה ונותנת במה לכל עשייה ושיח המקדמים את המטרה הזו.
