מה עוד ניתן לעשות חוץ מהגשת תביעה במשטרה?

עבור נפגעות ונפגעי עבירות מין ברשת, הפנייה למשטרה אינה תמיד הבחירה הראשונה, ולעיתים היא גם לא הבחירה הנכונה ביותר עבורם. ישנם מקרים שבהם החשש מחשיפה, מתשאול מציף או מחוסר דיסקרטיות מוביל להחלטה שלא לגשת לתחנת המשטרה כלל. במקרים אחרים, נפגעים שכבר אזרו אומץ והגישו תלונה, חוו חוויה קשה, מנוכרת או לא מקצועית מצד החוקרים – חוויה שהשאירה אותם בתחושת חוסר אונים והפקרות, במיוחד אם התיק נסגר לבסוף. אם מצאתם את עצמכם בסיטואציה הזו, חשוב שתדעו: המשטרה היא לא התחנה היחידה, וההליך הפלילי הוא לא הדרך היחידה להשיג צדק, הכרה והרתעה. עולם המשפט הישראלי מציע שתי מערכות נפרדות לחלוטין – המערכת הפלילית ומערכת המשפט האזרחית – ולכל אחת מהן כללים, מטרות ויתרונות שונים לחלוטין, המאפשרים לכם לפעול גם מבלי לעבור דרך המשטרה.

אז מה ההבדל בין טיפול במסלול הפלילי לבין טיפול בתביעה אזרחית?

המסלול הפלילי:

המסלול הפלילי מבוסס על התפיסה לפיה כאשר מתבצעת עבירה, בין אם מדובר בגניבה, תקיפה פיזית, או הפצת תמונות אינטימיות ברשת ללא הסכמה, המדינה היא זו שנפגעה מהפרת הסדר הציבורי. לכן, המדינה, באמצעות התביעה המשטרתית או הפרקליטות, היא זו שמנהלת את ההליך מול הפוגע ופועלת לתיקון העוול באמצעות תביעה פלילית, בעוד שנפגע העבירה מהווה בעיקר עד מרכזי ואינו צד רשמי בניהול התיק. מטרת מסלול זה היא ענישה, מאסר והרתעה. משום שהעונשים במסלול הפלילי כוללים שלילת חירות, נטל ההוכחה הנדרש מהמדינה הוא הגבוה ביותר הקיים בחוק: יש להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר. רף מחמיר זה נועד למנוע הרשעת חפים מפשע, אך בפועל, בעבירות מין וברשת במיוחד, הוא הופך למכשול עצום שגורם לגניזת תיקים רבים שבהם ברור שנעשתה פגיעה, אך אין די ראיות חותכות כדי לעמוד ברף הפלילי המורכב. 

המסלול האזרחי:

לעומת זאת, המסלול האזרחי פועל תחת חוקים וכללים שונים לחלוטין. תביעה אזרחית היא הליך משפטי שאותו האדם הפרטי (שנפגע) יוזם ומנהל ישירות אל מול האדם הפוגע. בהקשר של עבירות מין ופגיעות רשת, התביעה אינה עוסקת בשאלה האם הפוגע יישלח למאסר, אלא מתמקדת בנזקים הקשים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה – נזקים נפשיים, תעסוקתיים, חברתיים וכלכליים – ומטרתה היא לחייב את הפוגע לשלם פיצוי כספי על נזקים אלו. היתרון המשמעותי ביותר במסלול זה הוא נטל ההוכחה הנמוך בהרבה: כאן נדרשת הוכחה של מעל 50% בלבד באשמת הנתבע. הבדל דרמטי זה מאפשר לנהל, להוכיח ולנצח בתביעה אזרחית גם במקרים שבהם המשטרה סגרה את התיק, וגם אם לא הייתה הרשעה פלילית.

בעצם, התביעה אזרחית נותנת שליטה, הכרה ופיצוי. היא מאלצת את הפוגע להתייצב בבית המשפט, להישיר מבט, ולתת דין וחשבון על מעשיו. כשמדובר על פיצוי כספי משמעותי שבית המשפט יכול לפסוק, לא מדובר בניסיון להחליף את הצדק בכסף, אלא בצדק מסוג אחר לחלוטין – צדק אישי, מוחשי ותוצאתי שמכיר בעוול שנעשה ומטיל את האחריות הכלכלית על מי שגרם לו. תביעות אלו משדרות מסר חברתי ואישי ברור וחד-משמעי: לפגיעה יש מחיר כבד, והפוגע ייאלץ לשלם אותו.

אם התיק שלכם נסגר ואתם מרגישים אבודים, דעו שהדלת לא נסגרה. אנחנו כאן בעמותה כדי לסייע לכם לבחון את המקרה, להבין את האפשרויות העומדות בפניכם במישור האזרחי או בהגשת ערר, וללוות אתכם בדרך להשבת השליטה והצדק.